פרק ה' משנה כ"ב
הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשבע, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.
"הוא היה אומר:"
מי היה אומר?
שמואל הקטן.
"בן חמש שנים למקרא"-ללמוד תורה, אבל מתחילים בגיל שלוש? מצאו מדרש (ויקרא יט, כג): וכי תבואו אל הארץ ונטעתם לעץ… וערלתם ערלתו את פריו, שלוש שנים לא יאכל" עץ-ילד, שלוש שנים ערלה-שלוש שנים ראשונות, שנה רביעית קדוש-להתחיל ללמוד אותיות, חמישית אפשר לאכול רגיל-מתחילים ללמוד תורה.
"בן עשר למשנה"-מתחיל ללמוד משניות.
"בן שלוש עשרה למצוות"-חייב לקיים מצוות, כתוב (ישיעיה מג, כא): "עם זו יצירתי לי תהלתי יספרו". 'זו' גמטריה .13
"בן חמש עשרה לתלמוד"- לגמרא.
"בן שמונה עשרה לחופה"- מצאו רמז שכתוב (ויקרא כא, יג): "והוא אשה בבתוליה יקח" והוא גמטריה 18. ראשי פרש שכתוב 18 פעמים 'אדם' מ'בראשית' עד 'כי מאיש לוקחה זאת'.
"בן עשרים לרדוף"- שלוש פירושים: לא להתחתן-מחפש אישה. אחרי החתונה-מחפש עבודה. בצבא-רודף את האויב.
"בן שלושים לכח"-הכהנים מתחילים לעבוד בבית המקדש בגיל שלושים, כמו שכתוב (במדבר ד, מז): "מבן שלושים ומעלה… כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באוהל מועד".
"בן ארבעים לבינה"-המח מתחזק ומבין דבר מתוך דבר.
"בן חמישים לעצה"-
יש לו יותר ניסיון וגם מוחו התחזק כבר בגיל 40.
"בן שישים לזקנה"-
זקנה הכוונה חכמה- שיודע להסביר את דבריו בדברי טעם.
"בן שבעים לשבה"-כמו דוד המלך שנפטר בגיל 70 וכתוב שנפטר בשבה טובה.
"בן שמונים לגבורה"- כתוב בתהילים (צ, י): "ואם בגבורות 80 שנה"."בן תשעים לשוח"-
2 פירושים. 1-הולך שחוח וכפוף. 2-מלשון "ישפוך שיחו" צריך לעסוק בתפילה ולשוח בתהילות וניפלאות ה' ולתקן מדותיו.
"בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם"-נהיה עוור (או שקשה לו לראות) הפנים שלו השתנו והפסיק לדבר דברי תורה. (אם יש לו דעת צריך להוציאה לתפילה, לתחינה ולבקשה)